<h1>העיטור אות ג' גט חליצה</h1>
<h2>דף יג.</h2>
מצות חליצה בא הוא ויבמתו לבית דין ונותנין לו עצה ההוגנת לו שנאמר וקראו לו זקני עירו והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה. ובלשון הקודש היו אומרים. ונגשה אליו יבמתו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו, רוק הנראה לדיינים, וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן היו מקרין אותו כו' עד הוחזקו להיות מקרין כל הפרשה כולה. ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינין ולא בתלמידים רבי יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל. מה היא עצה ההוגנת לו שאם הוא ילד והיא זקנה אומרים לו מה לך אצל זקנה. הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה כלך אצל כמותך. ירושלמי (פי"ב ה"ו) היא טליתא והוא סב אומרים לו טליתא היא ומכלמה לך הוא טליא והיא סבתא אומרים לה טליא הוא ומכלים לך. הוא רוצה והיא אינה רוצה שומעין לה היא רוצה והוא אינו רוצה שומעין לו כללו של דבר כל המעכב שומעין לו. ומסתברא דוקא במשנה (ראשונה) [אחרונה] דמצות חליצה קודמת למצות יבום (יבמות ל"ט:) אבל השתא דמצות יבום קודם למצות חליצה ואיפסיק דכותבין אגרת מרד על שומרת יבם (כתובות ס"ד.) דין שומרת יבם כאשה שתובעת גירושין דתקינו בתר רבנן סבוראי דמפסדא לכתובתה. ופלוגתא היא דתרתי מתיבתא בני מתא מחסיא משוו לה כמורדת על בעלה ולא שקלא אלא מה דאתיאת מבי נשא אבל מאי דכתב לה בין תוספת בין מתנה לית לה. ופומבדיתאי מגבו לה מדשמואל דאמר אין כותבים אגרת מרד על שומרת יבם. ורב אלפס פסק דאין הלכה כשמואל. ורבנו אפרים חלק עליו בסוף פרק בית שמאי (קי"ב.) תשובתו היכי פסק גאון ופשיט מינה רב אלפס דליתה לדשמואל הא שמואל גופיה הוא דאמר הכא יבם הרי הוא כבעל שאין כופין ליתן גט וכן היבם אין כופין אותו לחלוץ ופליג אדרב דאמר יבם אינו כבעל והא דקאמר התם אין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם ואם איתה דכופין ומבקשין דהא מתניתין שייך במורדת קשיא דשמואל אדשמואל ואמאי קא שתיק גמרא מיניה אלא ודאי ליתיה להאי דיוקא וליכא למשמע מינה. ואיכא למימר דרב ושמואל אליבא דמשנה ראשונה פליגי ומשום הכי קאמר שמואל דיבם הרי הוא כבעל ומבקשין. וקיימא לן כמשנה ראשונה דהא לבסוף חזרו. ותו דגרסינן התם עד שכופין אותו לחלוץ נכפהו ליבם. שמע מינה דמצות יבום קודמת למצות חליצה וכן הלכתא. ואמר רב אין כופין כי אתו לקמיה דרב אמר ליה אי ניחא לך יבם ואי לא חלוץ. וכן אמר רב יהודה אין כופין.
